להאמין שאתם יכולים להיות חכמים יותר הופך אתכם לחכמים יותר

מחשבה על אינטליגנציה כניתנת לשינוי ולכיפוף, ולא כיציבה וקבועה, מביאה להישגים אקדמיים גדולים יותר, במיוחד עבור אנשים השייכים לקבוצות שנושאים בנטל הסטראוטיפים השליליים ביחס לאינטליגנציה שלהן.

 

ממצאים

האם אנשים יכולים להיות חכמים יותר? האם קבוצות גזעיות או חברתיות חכמות יותר מאחרות? למרות שיש הרבה ראיות שמעידות על הפוך מכך, אנשים רבים מאמינים שהאינטליגנציה היא קבועה, ויתרה מכך, שכמה קבוצות גזעיות וחברתיות הן מטבען חכמות יותר מאחרות. די לעורר סטריאוטיפים אלה לגבי נחיתותם האינטלקטואלית של קבוצות אלה (כמו נשים ושחורים) כדי לפגוע בפרפומנטיות האקדמית של חבריהן. הפסיכולוג החברתי קלוד סטיל ושותפיו (2002) כינו תופעה זו "איום סטריאוטיפי".

 

עם זאת, הפסיכולוגים החברתיים ארונסון, פריד וגוד (2001) פיתחו תרופת נגד אפשרית לאיום הסטריאוטיפ. הם לימדו סטודנטים אפרו אמריקאים ואירופאים אמריקאים לחשוב על אינטליגנציה כעל ניתנת לשינוי, ולא כמקובעת – דבר שמחקרים פסיכולוגיים רבים מציעים שהוא נכון. תלמידים בקבוצת ביקורת לא קיבלו הודעה זו. הסטודנטים שלמדו על גמישותה של מנת המשכל שיפרו את ציוניהם יותר מאשר התלמידים שלא קיבלו הודעה זו, וגם מצאו בלימודים אקדמיים חשיבות גדולה יותר מאשר התלמידים בקבוצת הביקורת. מלהיב עוד יותר היה הממצא שהתלמידים השחורים נהנו יותר מלימוד על האופי הנבון של האינטיליגנציה מאשר סטודנטים לבנים, והוא הראה כי התערבות זו עשויה לסתור בהצלחה את איום הסטריאוטיפ.

 

חשיבות

מחקר זה הראה דרך קלה יחסית לצמצם את פער ההישגים האקדמיים בין שחורים ללבנים. ההבנה שאפשר לשפר את האינטליגנציה של האדם עשויה למעשה לשפר את האינטליגנציה של האדם, במיוחד עבור אלה שקבוצותיהם הן יעדים לסטריאוטיפים הטוענים לאינטליגנציה מוגבלת (למשל, שחורים, לטינים ונשים בתחומי מתמטיקה).

 

יישום מעשי

בלקוול, דווק וטרז'ניבסקי (2002) יישמו לאחרונה את המחקר זה עם תלמידי כיתה ז' בניו יורק. במהלך שמונת השבועות הראשונים של תקופת האביב, התלמידים הללו למדו על כושר האינטליגנציה על ידי קריאה ודיון במאמר מבוסס מחקר מדעי שתיאר את התפתחות האינטליגנציה. קבוצת ביקורת של תלמידים בכיתה ז' לא למדה על השינוי באינטליגנציה, ובמקום זאת למדה על זיכרון ואסטרטגיות מנמוניות. בהשוואה לקבוצת הביקורת, סטודנטים שלמדו על יכולת השינוי באינטליגנציה היו בעלי מוטיבציה אקדמית גבוהה יותר, התנהגות אקדמית טובה יותר וציונים טובים יותר במתמטיקה. אכן, סטודנטים שהיו חברים בקבוצות פגיעות (למשל, אלה שחשבו בעבר כי אינטליגנציה אינה יכולה להשתנות, אלה שהיו להם הישגים מתמטיים קודמים ותלמידות) היו בעלי ציונים גבוהים יותר במתמטיקה בעקבות המידע שקיבלו, ואילו הציונים של תלמידים דומים בקבוצת הביקורת היו נמוכים יותר. למעשה, בנות שקיבלו את המידע לגבי היכולת של האינטליגנציה להשתנות אף השיגו ציונים מעט גבוהים יותר מהבנים בכיתות במתמטיקה, ואילו בנות בקבוצת הביקורת הגיעו לציונים נמוכים בהרבה מהבנים.

 

ממצאים אלה חשובים במיוחד מכיוון שזמן ההדרכה בפועל של המידע החדש הסתכם בשלוש שעות בלבד. לכן, זוהי שיטה מאוד חסכונית לשיפור המוטיבציה וההישגים האקדמיים של התלמידים.