מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אירוס נצרתי הינו אחד מהמינים בקבוצת אירוסי
ההיכל (Oncocyclus), שהיא תת קבוצה של הסוג אירוס (Iris). אירוס
נצרתי הוא מין אנדמי לישראל,
ונפוץ בהרי נצרת,
גבעת
המורה בהרי
נפתלי ולרגלי החרמון. מכיוון שהמוסלמים
נוהגים לשתול אותו בבתי
קברות, מניחים שאוכלוסיות מסוימות הובאו למקומן על ידי האדם.
עלה העטיף הפנימי הוא לבן עד תכלת בהיר, מרושת בעורקים
דקים ומנוקד בנקודות קטנות בגוון כהה יותר. עלה העטיף החיצוני מנוקד
בצפיפות בנקודות כהות על רקע לבן עד קרם בהיר, המתלכדות ליצירת כתם בהיר
במרכזו. העלים רחבים, והם כפופים כמגל. פוריות הפרחים נמוכה, ונוצרים מעט מאוד זרעים.
הצמח מתרבה בעיקר על ידי קני שורש,
השולחים שלוחות ארוכות לצדדים, ויוצרות קבוצות של צמחים זהים על שטח של
מספר מטרים.
מועד הפריחה תלוי במזג האויר- מהמחצית השנייה של פברואר ועד
לתחילת אפריל.
תקופת הפריחה העיקרית היא באמצע מרץ. במקרה של שנה שחונה, הפריחה
תהיה מועטה אם בכלל.
ככל שאר אירוסי ההיכל, אירוס נצרתי הוא פרח מוגן.